שחזור מידע - הצלת נתונים

תהליך שיחזור מידע:
בשלב הראשון של תהליך שיחזור המידע יש לבדוק את המדיה (לדוגמא: דיסק קשיח) במעבדה. במהלך הבדיקה מהנדס שחזור מידע בוחן את המדיה בכדי להעריך את מורכבות תהליך השיחזור ואת הסיכוי להציל את נתונים. לאחר מכן, במהלך תהליך שיחזור המידע, מהנדס השחזור נאלץ להתגבר על הבעיות במדיה בכדי לקרוא את המידע האגור על ה-Platters (בדיסק קשיח). לאחר קריאת הנתונים תקינות הקבצים המשוחזרים נבדקת. במקרים מסוימים מערכת הקבצים במדיה סובלת מנזקים - בעקבות הנזקים הפיזים של המדיה - אשר מצריכים תהליכים נוספים בכדי לחלץ את הקבצים. בהתאם לנזקים הלוגיים, תהליך חילוץ הקבצים עלול להיות מורכב ומצריך בקיעות רבה במגוןן מערכות קבצים מוכרות.

BLOCK/SECTOR/TRACK:
בהקשר של אחסון מידע בדיסק קשיח או בדיסק אופטי, סקטור הינו חלק מ TRACK. כל סקטור מאחסן כמות קבועה של מידע, לרוב נפח המידע הוא 512 בתים עבור מדיה מגנטית ו 2048 בתים עבור מדיה אופטית.
בכל גישת קריאה למדיה הדיגיטאלית (מגנטית או אופטית) נקרא לפחות סקטור אחד של מידע ובכל בקשת כתיבה לדיסק נכתב לפחות סקטור אחד של מידע, כלומר המשתמש אינו יכול לקרוא (או לכתוב) מהדיסק הקשיח פיסת מידע אשר קטנה מגודל הסקטור.
ישנם מספר סוגים שונים של סקטורים, חלקם נקראים User Sectors המשמשים לאחסון מידע של המשתמש, וחלקם משמשים לצורך שמירת מידע הדרוש לצורך תפקוד של הדיסק הקשיח או הכונן האופטי.
שיחזור מידע

Platter:
דסקית אשר על פני שטח הפנים שלה שמור המידע המגנטי. לרוב ה Platter מיוצר מאלומיניום או זכוכית ומצופה במספר שכבות המורכבות בן היתר מציפוי סגסוגת מתכות בעלת תכונות מגנטיות טובות ומשכבת הגנה. שטח הפנים של ה Platter מחולק לאזורים מגנטיים קטנים מאוד, כל אזור מגנטי מייצג ביט אחד של מידע, ברוב המקרים הגודל הפיסי של אזור שכזה הינו בין 30 ל 300 ננומטר, תלוי בסוג הדיסק ובאזור ב Platter עליו הוא נשמר. ה Platters מחוברים לציר מנוע חשמלי ומסתובבים במהירות גבוהה מאוד (לרוב 7200 סיבובים לדקה בדיסקים "3.5 אולם קיימים דגמים מהירים יותר).

ראשי קריאה / כתיבה:
מידע נכתב ונקרא משטח הפנים של ה Platter ע"י שימוש ברכיב אלקטרו-מכני המכונה "ראש", לכל Platter שני צדדים (עליון ותחתון) ועל-כן שני משטחים עליהם ניתן לכתוב ולקרוא מידע. לרוב (לא תמיד) לכל Platter יש שני ראשים, אחד לכל צד.
ראשי הדיסק הקשיח "מרחפים" מעל ה Platter במרחק זעיר של כמה עשרות ננומטרים, הועיל וה Platters מסתובבים במהירות גבוהה מאוד נוצרת שכבת אויר (AIR BEARING) אשר גורמת לראשי הדיסק לרחף במרחק קבוע מעל ה Platters. במידה וראשי הדיסק נוגעים ב Platter ראשי הדיסק עלולים להיהרס, ובמקרים חמורים יותר יכול ה Platter להישרט כתוצאה מהמגע עם הראשים, תופעה זה מכונה Head Crash, מקרה שכזה ימנע את תפקודו התקין של הדיסק ועל-כן יש להיעזר בשירותי חברת שיחזור מידע ע"מ לחלץ את המידע השמור בדיסק הקשיח.

דוגמא ל Head Crash:

SSD / זיכרון הבזק / Flash Memory:
זיכרונות המשמשים לאחסון מידע על גבי רכיבים אלקטרונים ולא בצורה מגנטית.
היתרונות של זיכרונות אלו הם:
1) אינם מכילים חלקים נעים (לעומת דיסק קשיח) ולכן זמן הגישה האקראית לכתובת בזיכרון (Random Seek time) מהיר מאופן משמעותי לעומת דיסק מכני.
2) הדיסק אינו מרעיש כלל.
3) צריכת חשמל ופליטת חום נמוכות יותר.
החסרונות של זיכרונות אלו הם:
1) קיימים בנפחים קטנים בלבד ביחס לדיסקים מכאניים (נכון ליוני 2009 דיסק ה SSD הגדול ביותר שזמין לרכישה הינו בנפח של: 256GB של חברת סמסונג).
2) עלות גבוהה יותר ביחס לדיסק מכני.

PCB:
מעגל מודפס, מכיל רכיבים אלקטרונים ופסי נחושת לחיווט הרכיבים, נמצא בשימוש גם בדיסקים קשיחים וכרטיסי זיכרון. נזק ב PCB יכול לגרום לדיסק הקשיח או לכרטיס הזיכרון להפסיק לעבוד או לעבוד בצורה בלתי תקינה.
על מנת לשחזר מידע ממדיה הסובלת מנזק במעגל האלקטרוני נדרש ידע באלקטרוניקה וחשמל, כמו-כן נדרש ציוד מתאים לעבודה על מעגלים מודפסים.

BAD SECTOR:
הדיסק הקשיח (או הכונן האופטי) ידווחו על Bad Sector כאשר Sector מסוים אינו נגיש לקריאה או שארעו שגיאות במהלך קריאת ה Sector. בסוף כל Sector נרשם קטע המכונה ECC (error correction code), המטרה של ה ECC היא לאמת כי המידע שנקרא אכן תקין, במידה ונמצאו מספר מועט של שגיאות במהלך הקריאה, ניתן לתקנן ע"י שימוש ב פונקציות תיקון על סמך המידע האגור ב ECC.
לדיסקים מודרניים יש מנגנוני מיפוי שמטרתם להקצות סקטורים לוגיים תקינים במקום סקטורים פגומים, פעולה זה מתבצעת באופן אוטומטי ואינה מפריעה לפעולתו התקינה של הדיסק (כל עוד יש סקטורים פנויים שיחליפו את הסקטורים הפגומים).