מאמר זה הינו תמצית של מחקר משפטי ארוך שמטרתו הייתה מציאת האמת מאחורי מספר כרטיסי זיכרון פגומים של חברת קינגסטון.
הכל התחיל בדצמבר 2009, כאשר חברת צ'אמבי הייתה בעיצומו של פיתוח ה-Chumby One. התקבלה שיחה מהמפעל ובה נאמר שכמות הייצור של ה-SMT פחתה בצורה דרמטית באחד מה-lots. נסעתי לעבר הבניין על מנת לבדוק את העניין (לכן כדאי להיות בסין בזמן הייצור - ניתן לתקן בעיות כגון אלה תוך זמן קצר, בטרם הן הופכות להיות חמורות). לאחר שערכתי מספר בדיקות, הבנתי שכל היחידות הפגומות היו כרטיסי MicroSD של קינגסטון מסידרת יצור מסויימת (LOT). הוריתי למפעל להוציא מקו הייצור את הסידרה של כרטיסי ה-MicroSD ולהרכיב מחדש את כל היחידות שבהן הוכנסו הכרטיסים הללו. ואכן, לאחר הוצאת הכרטיסים הללו מקו הייצור, התפוקה חזרה להיות תקינה.
באופן רגיל, בזה היה מסתיים העניין; היית מחליף את הסידרה הפגומה בכרטיסי זכרון תקינים וממשיך הלאה. אלא שהיו מספר בעיות. ראשית, קינגסטון לא הסכימה לקבל חזרה את הכרטיסים הללו מכיוון שכבר תכנתנו אותם. שנית, היו מספר רב של כרטיסים - כאלף בסך הכל, ו-Chumby הייתה כבר בעיצומו של תהליך הייצור. נוסף על כך, כרטיסי זיכרון אינם זולים; מחירו של כרטיס זיכרון מסוג זה נע בין ארבעה לחמישה דולרים, כך שמשדובר בנזק של כמה אלפי דולרים שאין באפשרותנו להחזיר, ושתי החברות - צ'אמבי ו-CM - אינן גדולות מספיק על מנת לספוג הפסד שכזה ללא מאבק.
וכך, נאלצתי לבצע מחקר משפטי ארוך. הדבר הראשון שעורר את חשדי היו הסימנים החיצוניים על כרטיסי הזיכרון הפגומים של חברת Kingston.
בצד שמאל ישנה דוגמה של כרטיס פגום ובצד ימין דוגמה של כרטיס תקין. החצים האדומים מסמנים את הפרטים שתפסו את תשומת ליבי הראשונית.
הבעיה המוזרה ביותר הבולטת לעין היא שהכרטיס השמאלי משתמש באמצעי זיהוי שדומים לתבנית התקינה. השימוש באמצעי הטבעה שאינם זהים לשבלונה המקורית אינו דבר כה יוצא דופן, אך ההדפסה אינה אמור להיות בעלת אותה שבלונה כמו של הלוגו. אמור להיות שוני כלשהו בצבעים, בגופן או ביישור של הקוד של סדרת הייצור משאר הטקסט. למעשה, בכל הסדרה של הכרטיסים הפגומים, הוטבע אותו מספר קוד של סדרת הייצור (N0214-001.A00LF). באופן רגיל, הקוד של סדרת הייצור היה אמור להשתנות, לכל הפחות, בכל מאה כרטיסי זיכרון. זאת בניגוד לכרטיס התקין מצד ימין, שהינו מסומן בלייזר, ושבו הקוד של סדרת הזיכרונות הוחלף בכל מגש של 96 יחידות.
הבעיה המוזרה הבאה, שייתכן שהינה מעודנת יותר ואולי אף אינה כה חמורה, הינה החריגות בלוגו של האות "D" בלוגו של ה-microSD. באופן רגיל, ספקים כגון קינגסטון מקפידים מאוד על הדיוק בשם המותג שלהם. ה-"D" השבורה מצויה על כרטיסי SanDisk, אך כרטיסי Kingston המופצים בארה"ב כוללים כמעט באופן בלעדי אות "D" יציבה ולא שבורה.
התברר שהמוזרות בסימנים החיצוניים הייתה רק ההתחלה. להלן הנתונים שמצאנו כאשר קראנו את נתוני הזיהוי של הכרטיס האלקטרוני בכרטיס התקין ובכרטיס הלא תקין
(available through /sys entries in linux):
ראשית, ה-data code של הכרטיס הפגום לא היה תקין. התאריכים נספרים החל מה- 00/2000 בשדה ה-CID, כך שערך של 00/2000 פירושו שהיצרן לא טרח להקצות תאריך (ואגב, בשנת 2000, כרטיסי MicroSD בעלי 2 ג'יגה-בייט טרם יוצרו). כמו כן, המספר הסידורי היה נמוך מאוד 0X960 הינו 2,400 (דצימאלי), גם לכרטיסים אחרים מהמקבץ הלא תקין היו מספרים סידוריים נמוכים מאוד, בטווח המאות עד האלפים. הסיכוי שאני "במקרה" קיבלתי את כרטיסי ה-micro SD הראשונים שיוצרו במפעל הינו קלוש למדיי. לשם השוואה, המספר הסידורי של הכרטיס התקין הינו 0×9C62CAE6, or decimal 2,623,720,166 - מספר הרבה יותר הגיוני עבור מוצר פופולרי כגון כרטיס MicroSD. מספרים סידוריים נמוכים מאוד, כגון כתובות MAC ID נמוכות מאוד, הינם סימן היכר של "משמרת רפאים", דהיינו, משמרת שמתרחשת מאוחר מאוד בלילה כאשר עובד נכנס למפעל ומפעיל את מכונת הייצור ללא רישום. חשוב לציין שבדרך כלל, ב"משמרות הרפאים" משתמשים בחומר גלם גבולי שבאופן תקין היה צריך להיפטר ממנו, אך במקום זאת, הוא עוכב. כתוצאה מכך, הסימונים והמאפיינים של החומר נראים פעמים רבות כמקוריים לחלוטין, מכיוון שחומר הגלם הינו תוצר של אותו קו ייצור של החומר/מוצר המקורי.
יתרה מזאת, זיהוי היצרן כ- 0×41 (ASCII ‘A’), זיהוי שאיני מזהה. (ניתן להניח שקבוצת ה-SD מקצה את כל ה-MIDs, אך איני מצליח למצוא רשימה מפורסמת שלהם באף מקום). נוסף על כך, ה-OEMID הינו 0×3432, שהוא באופן מחשיד ASCII ‘42′ (אחד יותר מאשר ערך ה-HEX עבור זיהוי היצרן). הערבוב בין ה-hex/ascii הינו סימן אפשרי לכך שמי שייצר את הכרטיסים הללו ב"משמרת הרפאים" לא הבין את משמעותם של השדות הללו.
חמושים עם הראיות הללו, התעמתנו - הן המשווק בסין והן נציג המכירות האמריקני - עם Kingston. ראשית, רצינו לדעת האם מדובר בכרטיסים מזויפים, ואם לא, מדוע היו הקודים הסידוריים לא תקינים? לאחר זמן מה, נציגי Kingston חזרו אלינו ונשבעו שהכרטיסים היו מקוריים ולא מזויפים, אך הם שינו עמדתם בנוגע להחלפת הכרטיסים - הם לקחו חזרה את כל הכרטיסים המתוכנתים והחליפו אותם בחדשים, מבלי לשאול שאלות.
עם זאת, מעולם לא קיבלנו הסבר לכך שמספרי זיהוי היצרן היו לא תקינים. אמנם Chumby הינה לקוח קטן ולא משמעותי בהשוואה לחברות כגון Nokia, אך אני עדיין סבור שחשוב ש-Kingston יספקו תשובות לשאלות הנוגעות לבקרת האיכות המופעלת למוצרים שהם מוכרים לנו. בעבר הייתה לי בעיה עם גירסה ישנה של חלקים שיוצרו על ידי חברת Quintic, שנשלח אלי בטעות, וברגע שהצלחתי להוכיח זאת להם, קיבלתי שירות כלקוח מן המדרגה הראשונה, הסבר מלא, והחלפה מיידית ומלאה של כל החלקים על חשבונם. קיבלתי שירות יוצא מן הכלל, ובשל כך, אני משבח וממליץ בחום על חברת Quintic. לעומתה, Kingston לא היוותה דוגמה לחיקוי ברמת השירות שסיפקה.
לרוב בשלב זה, הייתי פשוט פוסל את חברת Kingston כספקית, אך אני הייתי עקשן יותר. זה מטריד שמותג ממוסד ובעל פרופיל גבוה יהיה אחראי למרכיבים פגומים כגון אלה. מי ערב לנו ש-SanDisk או Samsung לא ינקטו באופן זהה? שחיקת המחירים הקשתה מאוד על כל ספקי ה-FLASH, ואני, כלקוח זעיר, עשוי להיות מנוצל שוב ושוב כמעין פח אשפה של חומר גבולי על מנת למזער את הפסדיו של יצרן ה-FLASH. לאור העלויות הגבוהות יחסית של המרכיבים הללו, הייתי צריך לפתח מספר קווים מנחים לאבטחת איכותה של הסחורה הנכנסת על מנת לקבל או לדחות משלוחים ממשווקי הזיכרונות. לפיכך, החלטתי לחפור יותר לעומק כדי להגיע לשורש העניין.
הדבר הראשון שהיה עלי לעשות היה לאסוף דוגמאות רבות. הרעיון היה לנסות לאסוף גם כרטיסים תקינים וגם כרטיסים פגומים בשטח. לכן קניתי כעשרה כרטיסי זיכרון ממוכרים שונים, במחירים הנעים בין 30 ל-50 RMB (4.40$ - 7.30$), כאשר רובם נמכרו ב-30 RMB. תהליך רכישת הכרטיסים הפגומים היה מעניין כשלעצמו. ניתן ללמוד מספר דברים משיחות עם כמה עשרות מוכרים. ראשית, המותג Kingston נחשב לחלש בסין, בכל הקשור לכרטיסי כרטיסי זכרון. חברת SanDisk ביצעה הרבה יותר שיווק בתחום ה-MicroSD, וכתוצאה מכך, הרבה יותר קל למצוא כרטיסי SanDisk בשוק הפתוח. איכותם של כרטיסי SanDisk הנמכרים בשוק האפור הינה לרוב עקבית יותר. שנית, המוכרים הקטנים מוכרים ללא בושה מוצרים מזויפים שהינם ארוזים בערמומיות. בדרך כלל, הכרטיסים פשוט מונחים, ללא אריזה, במגשים בתצוגה. כאשר אתם מסכמים את המחיר ומתחייבים לרכוש את הכרטיס, המוכר מכניס, ממש מול עיניך, את הכרטיס לתוך אריזה "אמיתית" של Kingston, ובאופן פלאי ימציא תעודה, הכוללת הולוגרמה, מספרים סידוריים וכתובת של אתר Kingston.com שבו ניתן לאשר את קנייתך. היי, זה ממש כמו חדש! אני מניח שהקונה הטיפוסי בשווקים הללו אינו המשתמש הסופי, אלא מישהו שמנסה להרוויח ממכירה משנית של הכרטיסים הללו.
אחת החנויות עניינה אותי במיוחד; היו שם אמא, אבא וילד קטן בתא קטן של שוק הטלפונים הניידים, והם היו עסוקים בהכנסת עשרות כרטיסים לא מסומנים שאינם שייכים ל-Kingston לתוך החבילות של Kingston. לא היה להם כל רצון למכור לי, אך אני עמדתי על כך; הכרטיסים שהם מכרו עניינו אותי במיוחד מכיוון שגם לו היה את הלוגו עם האות ה"D" השבורה, אך ללא הלוגו של חברת Kingston.
זוהי סריקה של הכרטיס ושל האריזה שבה הוא נמכר (ניתן לראות תמונה גדולה יותר של הכרטיס, ב"דוגמה מס' 4").
לאחר איסוף כל הדוגמיות, קראתי את נתוני הזיהוי על גבי הכרטיס, ואז מוססתי (איכלתי) את האריזות באמצעות חומר כימי. להלן נמצא "מסדר" של הכרטיסים החסופים. כן, טכניקת במיסוס/האיכול שלי הייתה גולמית למדיי. למעשה, מרבית הנזקים שנגרמו לכרטיסים היו כתוצאה מתהליך הניקוי - השתמשתי בקיסמי אוזניים טבולים באצטון על מנת להסיר את החומצה המומסת והייתי צריך להיות קצת נוקשה בתהליך הזה, דבר שלא הועיל לחיווט הפנימי בכרטיס, אבל... זה היה מספיק טוב למטרותיי.
הקליקו על התמונה על מנת לראות אותה בגודל מלא.
בשורה הראשונה - הסימון מקדימה.
בשורה השנייה - הסימון מאחור.
בשורה השלישית – פנים בכרטיס.
בשורה הרביעית – סימון הבקר (Controller).
בשורה החמישית – סימון רכיב הזכרון (Flash).
הטור הראשון - דוגמה ראשונה: כרטיס לא תקין מקורי ממשווק מורשה של Kingston.
הטור השני - דוגמה שנייה: כרטיס Kingston תקין ממשווק מורשה של Kingston.
הטור השלישי - דוגמה שלישית: כרטיס Kingston שנרכש דרך רשת חנויות גדולה בארה"ב.
הטור הרביעי - דוגמה רביעית: כרטיס מזויף שנרכש בשוק Shenzhen.
הטור החמישי - דוגמה חמישית: מכשיר שנרכש בשוק Shenzhen ממשווק מבוסס יותר, אך עדיין מפוקפק.
הטור השישי - דוגמה שישית: כרטיס SanDisk שנרכש בשוק Shenzhen.
הטור השביעי - דוגמה שביעית: כרטיס Samsung שנרכש ממשווק מורשה של Samsung.
להלן מספר הערות בנוגע לכרטיסים הללו:
- דוגמה מספר 1: זהו הכרטיס המזויף המקורי שגרם לי להתחיל בכל התהליך הזה. הוא נרכש דרך משווק מוכר של Kingston בסין, ולמיטב ידיעתי, אף אחד מן הכרטיסים המזויפים לא סופקו ללקוחות הסופיים של Chumby.
MID = 0×000041, OEMID = 0×3432, serial = 0×960, name = SD2GB. - דוגמה מספר 2: זהו כרטיס מקורי שרכשתי מאותו משווק מוכר של Kingston בסין, והוא מהווה דוגמה טיפוסית לכרטיסים ששווקו ב-lot הראשון של Chumby Ones.
MID = 0×000002, OEMID = 0×544D, serial = 0×9C62CAE6, name = SA02G - דוגמה מספר 3: זהו כרטיס Kingston שנרכש דרך רשת חנויות גדולה בארה"ב. שימו לב לכך שה-MID וה-OEMID זהים לדוגמה מספר 2, אך לא לדוגמה מספר 1.
MID = 0×000002, OEMID = 0×544D, serial = 0xA6EDFA97, name = SD02G - דוגמה מספר 4: זהו הכרטיס שהוזכר לעיל שאינו של מותג Kingston אך הוכנס לתוך האריזות של Kingston. הוא נרכש בשוק הפתוח ב-Shenzhen. שימו לב למספר הסידורי הנמוך.
MID = 0×000012, OEMID = 0×3456, serial = 0×253, name = MS - דוגמה מספר 5: זהו מכשיר שנרכש משוק Shenzhen ממשווק מבוסס יותר, אך עדיין מפוקפק. קניתי אותו כיוון שהיה לו את הסימון XXX.A00LF (סימון הזהה לזה שבכרטיס המזויף המקורי שלי).
MID = 0×000027, OEMID = 0×5048, serial = 0×7CA01E9C, name = SD2GB. - דוגמה מספר 6: זהו כרטיס SanDisk שנרכש בשוק הפתוח מחנות מפוקפקת שנוהלה על ידי בחורה שעישנה בשרשרת ולא הסכימה להפסיק לשלוח הודעות טקסט במכשיר הטלפון הנייד שלה. למעשה, רכשתי שלושה כרטיסי SanDisk ממספר מקורות מפוקפקים, אך בכולם היה מידע CID זהה, ולכן פתחתי רק אחד מהם. מעניין לציין, שאחד מכרטיסי ה-SanDisk התברר כמשומש ופורמט רק באמצעות quick formatting. בסיוען של מספר תוכנות recovery, הצלחתי למצוא בכונן DLL's, WAV's, מפות ו- verysign certificates השייכים ל-Navione's Careland GPS (הקישור אינו תקין). בהזדמנות, ארכוש הרבה כרטיסי MicroSD משופצים ואאסוף מהם נתונים מעניינים.
MID = 0×000003, OEMID = 0×5344, serial = 0×114E933D, name = SU02G - דוגמה מספר 7: זהו כרטיס סמסונג שנרכש ממשווק סיטונאי של Samsung. לא סרקתי אותו בטרם האיקול, לכן התמונה שלו חסרה, אבל על הכרטיס עצמו לא היו סימנים חיצוניים כלשהם - זהו כרטיס ריק לחלוטין הכולל רק סימן לייזר בצידו האחורי. על סמך המראה, ניתן לחשוב שהוא הכרטיס המפוקפק ביותר מבין אלה שנרכשו, אך למעשה, זהו הכרטיס הבנוי בצורה הטובה ביותר. מה שמלמד אותך שלא כדאי לשפוט ספר עפ"י מראהו.
MID = 0×00001B, OEMID = 0×534D, serial = 0xB1FE8A54, name = 00000
הפוסט הזה מכיל מידע רב, אך הנחתי שעדיף לספק כמה שיותר מידע, כיוון שלא הצלחתי למצוא מאגר נתונים כלשהו ברשת האינטרנט עבור סוג המידע הזה.
להלן הנקודות המעניינות ביותר מן הסקר שערכתי:
- הכרטיסים ה"תקינים" ("normal") של Kingston (דוגמאות 2 ו-3) היו כולם כרטיסי OEM של חברת Toshiba (MID = 0×000002, OEMID = 0×544D), כאשר ASCII "TM" הינם כנראה ראשי תיבות ל-Toshiba Memory ("זיכרון טושיבה"). הכרטיסים הללו כוללים שבבי בקרה וזיכרון של Toshiba, ונראה שהם בעלי איכות טובה, והם היחידים שנשלחו ללקוחות של Chumby.
- הכרטיס הלא תקין המקורי (דוגמה מס' 1) משתמש באותו שבב בקרה של הכרטיס שהוא מזויף באופן ודאי (דוגמה מס' 4) שנקנה בשוק של Shenzen. הן לכרטיס הלא תקין של Kingston והן לכרטיס המזויף של Kingston היו מספרים סידוריים נמוכים ונתוני זיהוי מוזרים. היה קשה להפעיל חלק מן הכרטיסים הללו באופן הרגיל. אני עדיין מהסס לכנות את הכרטיס הלא תקין של Kingston כמזויף - זוהי האשמה חזקה מאוד - אך המבנה שלו הינו דומה לכרטיס אחר שהוא ללא ספק בעל איכות מפוקפקת, מה שמוביל אותי לפקפק בשיקול הדעת של Kingston בבחירת שותפיה המורשים לייצור.
- הכרטיס הלא תקין הוא הכרטיס היחיד בקבוצה שנסקרה שאין לו stacked CSP construction. במקום זאת, הוא משתמש ב-side-by-side bonding.
- שני שבבי הזיכרון היחידים שיוצקו ממתכת היו של Toshiba / SanDisk. מן הראוי לציין של-SanDisk ול-Toshiba בעלות משותפת על המפעל המייצר את שבבי הזיכרון שלהן.
- ה-NAND DIE של Samsung - שהינו המרכיב היקר ביותר בכרטיס MicroSD - הינו גדול יותר בכ-17% מאשר הרכיב של Toshiba/SanDisk. המשמעות היא שכרטיסי ה-MicroSD של Samsung אמורים באופן טבעי להיות מעט יותר יקרים מן הכרטיסים של Toshiba/SanDisk. עם זאת, Samsung מאזנת זאת באמצעות היכולת לגוון את ה-die הזהה מחבילות ה-MicroSD למכשירי TSOP שנארזים ברחוב, ואין להם מתווך כגון Kingston שינגוס ברווחיהם.
חשוב להדגיש, ש-Kingston נחשפה כספק שמסמן מחדש שבבים של אחרים באריזותיו הוא. בכל כרטיס Kingston יש שבב זיכרון של SanDisk/Toshiba, כאשר השוני היחיד או "הערך המוסף" של רכישת מוצרי Kingston הינו רק בבחירת שבב הבקרה. באופן תמוה, מבין כל המפיצים והמשווקים האחרים, Kingston הציעה את זמן האספקה והמחיר הטובים ביותר - יותר מאשר SanDisk או Samsung, על אף שמתחרותיה מייצרות את סחורתן מסיליקון ובכך מגלמים עלות נמוכה יותר. המשמעות היא שככל הנראה הרווח של Kingston נמוך יחסית לשאר המתחרים, מה שעשוי להסביר כיצד כרטיסים לא תקינים מוצאים את דרכם לקו האספקה שלהם. זו גם כנראה הסיבה ש-Kingston מוכנה לדבר ולעבוד עם לקוחות קטנים יותר (כמוני) מכיוון שהם אינם יכולים להתחרות ב-OEMs כגון SanDisk או Samsung, שלהן יש חוזים עם חברות ענק כגון Nokia או RIMM.
באופן מעשי, Kingston נתפסת על ידי SanDisk / Toshiba "מחסן חלקים" על פי הדרישות שלהן. גם לא אתפלא אם SanDisk / Toshiba מוכרים חלקים של Kingston בדירוג "A", דהיינו, חלקים עם קצת יותרפגמים (כגון Bad Sectors), אך מעבר לכך, עובדים ברמה מצוינת. כתוצאה מכך, ל-Kingston יש חלק משמעותי וחשוב בייצוב מחירי ה-MicroSD ולשיפור הרווחיות, אך זאת, בסיכון מסוים לדימוי של מותגיה.
באופן כללי, שוק כרטיסי ה-MicroSD הינו מרתק, וייתכן ששווה להקדיש לכך דיון נפרד. הייתי רוצה להדגיש בפני הקוראים המזדמנים שהמחיר עלות של כרטיסי ה-MicroSD הינו כמעט זהה לזה של שבבי ה-NAND FLASH שמשתמשים בהם מבפנים. במילים אחרות, ה-Controller IC הנוסף המצוי בתוך כרטיס ה-MicroSD מסופק לך "בחינם". הכלכלה שמאחורי המהלך הזה הינה מרתקת, אך בתמצית, תהליך של שילוב הבקר בתוך ה MicroSD, בדיקה וסימון הרכיבים הפגומים מאזן מאוד את העלות של בדיקת כל שבב זיכרון בנפרד. סקירה מלאה של כל רכיבי הזכרון הפגומים עשויה לגזול זמן רב ב-FLASH IC גדול בנוסף, בודקי שבבים עולים מיליוני דולרים. לפיכך, צמצום עלות הבדיקה של כל שבב בנפרד עשויה להיות שוות ערך לעלות הסיליקון לבדו.
אם נרצה לבסס זאת במספרים ברורים, נניח שבוחן זיכרון של מרכיבי הייצור עולה מיליון דולר. אם תיקח מיליון דולר ותחלק אותם במספר השניות לאורך תקופה של כחמש שנים (שהוא אורך החיים הטיפוסי לסוג זה של ציוד), אזי הציוד "עולה" $0.00634 לשנייה. ומכאן שביצוע בדיקה נוספת תעלה לך $0.00634 לשנייה X 30 שניות = $0.19. ניתן להשוות זאת לעלות ה-die הגולמי של בקר ה-IC, בהתאם למודלים שהצגתי; ועל ידי הפיכת הבקרים לחכמים מאוד (הבקר של Samsung הינו בעל 32 ביט ARM7TDMI עם ערך של 128k), תוכל גם להשמיט את המבחן היקר הזה וגם לספק ערך נוסף ללקוחותיך. אני אוהב את העובדה שכאשר אני חובש את כובע ההאקר של Linux, אני יכול לשכוח מקיומם של רכיבים פגומים ולהשתמש בקבצי מערכת בוגרים כגון ext3 במקום JFFS2, ללא עלות נוספת ללקוח הסופי. האין זה כיף לחבר את כל הנקודות, כל הדרך מסימוני הסיליקון של ה-die ל- Linux kernel עבור המשתמשים הסופיים, וכל העסקים הקיימים בין לבין?
לסיום, עלי לציין שנראה שגם SanDisk וגם Samsung עשויים להיות ספקי סיטונאות נהדרים עבור כרטיסי הזיכרון של Kingston. זאת, בשל השליטה הישירה שלהם בלקוחות גדולים. למרבה הצער, ככל הידוע לי, לא ניתן לקנות כרטיסי כרטיסי זכרון באופן מסחרי - Samsung מוכרת את כרטיסיה רק לסיטונאים שלאחר מכן מטביעים את סימנם המסחרי או מוכרים את הכרטיס מחדש. כך גם עושה חברת Kingston ושאר המותגים שאינם מוצריי OEM. לכן, בחברות כגון Kingston קשה לומר אם אתה מקבל את הכרטיס הטוב ביותר או פשוט כרטיס שמיש.
כתבה זו פורסמה בבלוג bunniestudiosבתאריך ה 16.2.2010.